קיבלתי להלחנה טקסט מאתגר במיוחד של משורר שאינו כותב שירים המיועדים להלחנה..
- לשיר אין כל מבנה אחיד בין המשפטים, אין חלוקה לבתים/פזמון, אין חריזה
- מרבית מעברי השורות אינם בסופי המשפטים, ולבקשת המשורר - כך גם צריך להיות בלחן
- השפה בה כתוב השיר – גבוהה ומורכבת
מדובר בשיר נוגה ומעט קודר, אם כי יש בו נגיעות של תקווה.
בחרתי להלחין אותו כשאני מדמיין פסנתרן בודד המנגן ושר במועדון מאובק, מלא עשן סיגריות, ועם מעט מאוד אנשים.
לשמחתי המשורר אהב את הלחן ואיך הוא מתכתב עם למילים.
איני יכול עדיין לפרסם את הלחן, אבל אתם מאזינים לטעימה מהסגנון..
מעניין לאיזה כיוון יקח את זה המפיק המוזיקלי..
יש לכם.ן או למי מקרוביכם.ן שיר במגירה המשווע ללחן😄? פנו אלי